התמונה העגומה של השקעות מ-2018 ועד היום

בשקט בשקט, בלי ששמנו לב, השווקים נמצאים כבר בשלוש שנים של דשדוש. מי הניב רווח?

האם באמת שוק ההון רווחי לאורך זמן, ומהו קבוע סיגל?

ג'רמי סיגל הינו פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת וורטון, שהוציא ב-1994 את הספר "מניות לטווח הרחוק" - stocks for the long run. הספר נחשב ל"תנ"ך" של משקיעי ההחזקה לטווח ארוך, וסיגל טען בחישובים שנעשו על פני עשורים רבים, כי התשואה שניתן לצפות משוק המניות הינה בין 6-7% לשנה. המספר הזה נקרא לעיתים "קבוע סיגל", והוא המספר שנהוג לצטט לגבי השקעה במניות לטווח הרחוק בממוצע. בציטוט מעודכן של פרופסור סיגל מ- 2001, הוא טען שהתשואה הצפויה משוק המניות בעשורים הקרובים תהיה כפי הנראה נמוכה יותר, ותהיה סביב 4 עד 4.5%.

המספרים האלה נלחשים על ידי אלו שמאמינים באופן מוחלט בשוק המניות, ובעיקר בהשקעה פסיבית. אם מדד ה- S&P500 צפוי לעלות בכ- 7% כל שנה, הרי שההשקעה הטובה ביותר הינה להחזיק 100% מניות על פני תקופה ארוכה במינימום עלות. האמנם?

לא אכנס לדיון האין סופי לגבי השקעה פסיבית לבין בחירת מנהל השקעות מוצלח. ובכלל, נכתבו על זה עשרות עבודות, ואין כל מסקנה חד משמעית. באופן אישי, איני פוסל השקעה פסיבית, אבל אני מאמין בתזמון שוק, ובעיקר בקניה בירידות ומכירה בעליות.

החל משנת 2018, המשרד שלי עוקב אחרי מגוון רב של סוגי השקעות: תיקון 190, פוליסות חסכון, ניהול תיקים, אשראי, השקעות שונות אחרות. לצערנו הרב, חלק מההשקעות האלטרנטיביות, לא עוברות כראוי את משבר הקורונה, אבל כחלק מפיזור זהו המצב. (גם קבוצת דלק, אל על, פתאל ואחרות לא עוברות אותו כראוי).

בתמונה של ביצועי השקעות (לאחר דמי ניהול) מתחילת 2018, ועד מרץ 2020 (יש לציין שזה שיא המשבר), ניתן לראות שמרבית ההשקעות המסורתיות הניבו תשואה אפסית. גם אם נוסיף את חודש אפריל החזק, בו המסלולים הכללים עלו כ- 5%, הרי מדובר בתשואה חיובית נמוכה על פי 30 חודשים.

מי שהניב את התשואה הגבוהה ביותר בישראל, הוא כמובן בית ההשקעות אלטשולר, במוצרי תקנה 190.

כאשר בשנה האחרונה, בית ההשקעות מור, נושף בעורפו במוצרי הגמל וההשתלמות.

מוצרים אלטרנטיביים, כגון הלוואות בין עמיתים (BTB), אשראי לנדל"ן, והשקעות אחרות הניבו תשואה יציבה יותר, אך קיים שם סיכון של חדלות פירעון או נזילות. בעצם בשלוש שנים האחרונות, מרבית הרווח הגיע מפיזור השקעות לנכסים אלטרנטיביים כחלק מפיזור.

הנתון הזה מדהים בעיני - מי שהשקיע במוצרים מסורתיים (ניהול תיקים, ומוצרים עם חשיפה מנייתי נמוכה בעיקר), הרוויח במשך 3 שנים (תלוי בתזמון הכניסה, ובגובה החשיפה המנייתית) תשואה של 1-2% לשנה בלבד.

מה עושים?

אין ספק שמשבר הקורונה הוא אירוע ייחודי, ובשאיפה חד פעמי. המשבר הזה הוכיח שמי שיוצא בתקופת הפאניקה, עושה לרוב טעות. ודווקא בתנודתיות צריך להיות הרבה יותר אקטיביים. יש לי לא מעט משקיעים שניצלו את התקופה והגדילו חשיפות, ואפילו שינו חשיפות כמה וכמה פעמים במהלך המשבר. כמו כן, חשיפה למוצרים אלטרנטיביים, בפיזור נכון, תוך הבנה לקשיי נזילות והבנה של הסיכון, הוכיחה את עצמה, ומוכיחה את עצמה. עצה נוספת היא לשמור נזילות לצורך ניצול הזדמנויות.