מחזוריות שער החליפין: לאן הולך השקל ולאן הולך הכסף שלנו?

הרבה מילים נכתבו על שער החליפן והתחזקות השקל, ועל מנת להבין לאן הם הולכים, כדאי לצלול ל"סייקל" (המחזוריות) הכלכלי שמניע את שער החליפין, ואיך הוא משפיע על הכיס של כולנו – מהסופרמרקט ועד לחברות ההייטק.

1. נקודת הזינוק: זינוק השקל בשנה האחרונה

בשנה האחרונה אנחנו עדים למגמה ברורה ועקבית של התחזקות השקל אל מול הדולר. מדובר בשינוי דרמטי: הדולר, שנסחר בעבר ברמות גבוהות בהרבה, נשחק משמעותית והגיע לאחרונה לאזור שפל היסטורי סביב רף ה-2.80 שקלים.

העוצמה הזו מוכיחה עמידות מקרו-כלכלית גבוהה של הכלכלה הישראלית למרות המלחמה והתקציב, אך כפי שנראה מיד, לכל מטבע חזק יש שני צדדים.

2. הסייקל הצרכני: התחזקות השקל, האינפלציה והריבית

איך המגמה הזו פוגשת אותנו ביום-יום? כשהשקל חזק, כוח הקנייה שלו בחו"ל עולה, מה שמוזיל דרמטית את עלויות היבוא לחברות הישראליות.

• מלחמת האייפונים בסופר: הדוגמה הטובה ביותר היא ה"באזז" הצרכני שנוצר ברשתות השיווק. רשתות המזון אושר עד וויקטורי ניצלו את שער החליפין הנוח והיבוא המקביל כדי לשבור את השוק, ומכרו את מכשירי האייפון החדשים במחירים חסרי תקדים (דגמי בסיס בפחות מ-3,000 ש"ח). לצד זה, ראינו הוזלות ומבצעים דומים גם בשוק הרכבים המיובאים.

• איזון הריבית: הוזלת מוצרי היבוא ממתנת את קצב האינפלציה השנתי (שהתכנס לרמה מעודדת של כ-1.9%). הנתון הזה פתח פתח לבנק ישראל להמשיך במגמת הורדת הריבית (לרמה של 3.75%).

נקודת האיזון בסייקל: הורדת הריבית הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי למשקיעים שמחפשים תשואה, מה שאמור בטווח הרחוק להחליש את השקל בחזרה לכיוון שיווי משקל.

3. הסייקל של קטר הצמיחה: מלכודת השקלים של ההייטק

מצד שני, מה שטוב לצרכן שקונה אייפון, מייצר משבר עמוק לקטר הצמיחה של המשק הישראלי:

• הכנסות בדולר, הוצאות בשקל: חברות הייטק ישראליות מוכרות לעולם ומכניסות דולרים, אך משלמות משכורות והוצאות תפעול בשקלים. כשהדולר קורס, החברות חוות שחיקה של כחמישית מהכנסותיהן במונחים שקליים בתוך שנה בלבד.

• גל פיטורים בשטח: זה כבר מזמן לא תיאורטי. רק לאחרונה הודיעה ענקית האינטרנט וויקס (Wix) על פיטורי ענק של כ-1,000 עובדים (כ-20% מכוח האדם שלה), כשהמנכ"ל אבישי אברהמי תלה זאת ישירות בלחץ המבני שיצרה התחזקות השקל. לצידה, גם חברות נוספות כמו חברת הפינטק Rapyd נאלצו לפנות לקיצוצים נרחבים מאותה הסיבה.

נקודת האיזון בסייקל: האטה בענף ההייטק ועלייה באבטלה פוגעות בצמיחה הכללית. מצב כזה מאלץ את בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית כדי לעודד את המשק, מה שמחליש את השקל ומניע את גלגל התיקון קדימה.

4. הסייקל המאקרו-כלכלי: המאזן השוטף

הגורם השלישי שמנהל את הקצב הוא המאזן השוטף של המדינה. ישראל היא כלכלה יצואנית חזקה (הייטק, תעשייה ביטחונית וגז טבעי) שמייצרת עודף מבני קבוע במאזן התשלומים – כלומר, יותר מט"ח נכנס למדינה מאשר יוצא ממנה. העודף הזה מעניק רצפת בטון תומכת לשקל בטווח הארוך, אך הוא נע בגלים ומגיב לתנודות הביקוש העולמיות.

בשורה התחתונה: מה זה אומר על הכסף שלכם?

התחזית שלנו היתה לשער חליפין 2.8 מה שבאמת קרה. ה 2.8 מהווה גם מחסום פסיכולוגי, וגם הביא לכל מיני תוכניות והצעות. נוסיף לזה שהמוסדיים התחילו להוציא השקעות לחול ולדולר, וכרגע נכון לתחילת יוני 2026, אנחנו בסייקל לטובת הדולר. להערכתנו, למרות זאת, המגמה ארוכת הטווח היא התחזקות השקל, וזאת בהנחה ויהיו בחירות תקניות במועדן.

השוק הפיננסי מנוהל על ידי כוחות מאזנים ומחזוריים. השפעות שער החליפין, שערי הריבית והטלטלות בשוק העבודה מחלחלות ישירות לחיסכון הפנסיוני שלכם, לתיק ההשקעות, למשכנתא ולרמת הסיכון הכללית שלכם.

האם התיק שלכם בנוי נכון לסייקל הנוכחי? האם הפיזור שלכם בין נכסים שקליים לנכסי מט"ח מותאם למציאות של דולר נמוך וריביות משתנות?

רוצים לוודא שהכסף שלכם מוגן ונמצא במקום הנכון? מוזמנים לפנות אליי בהודעה פרטית לבדיקה מקצועית, אובייקטיבית והתאמה של תיק ההשקעות והחיסכון שלכם לסייקל הנוכחי