השנה שבה השקל הלך לכיוון אחד, והעולם לכיוון שני (חלק 3)

28 באוקטובר 2026. האולם דחוס והמצלמות דולקות. שר המשפטים ניגש אל הבמה, מיישר את המיקרופון, וממתין שהרחש ישקוט. הטון נחרץ. העם מכריע, הוא אומר, ואנחנו הולכים לחקיקה משפטית כמו שהייתה ב-2023, בכל הכוח- הרי היה משאל עם. מצד אחד באולם פורצות מחיאות כפיים, מהצד השני עולות קריאות ביניים. הכתבים כבר מקלידים בקדחתנות, ובאולפני החדשות מתחילות לרוץ כותרות מהבהבות. אבל יש חדר אחד שבו כמעט אף אחד לא מסתכל על הבמה. בחדרי המסחר כבר פתוח מסך אחר. מי שמנהל כסף כבר ראה את הסרט הזה פעם אחת, והוא יודע בדיוק איך הוא נגמר. הכול התחיל בינואר 2023.

זו הנקודה שבה נפתחת התקופה החריגה ביותר בכל סדרת הזמן שאנחנו סוקרים בבוקר טוב, ה-28 באוקטובר. לא בגלל שהיא הכי דרמטית. אלא בגלל מי שדיבר. זו התקופה היחידה שבה בנק ישראל בעצמו קשר במפורש את התנועה בשווקים לחקיקה פוליטית. בדרך כלל הבנק המרכזי נזהר מאמירות כאלה. הפעם הוא כתב אותן שחור על גבי לבן.

נתחיל דווקא מהתמונה הגדולה, כי היא מסבירה הכול. במשך שנים השקל נע פחות או יותר ביחד עם וול סטריט. כשמדד S&P 500 עלה, השקל נטה להתחזק. הקשר הזה היה יציב מספיק כדי לסמוך עליו. בשנת 2023 הקשר הזה נשבר. העולם עלה, וישראל נשארה מאחור.

מה קרה מבחינת לוח הזמנים

הממשלה החדשה הושבעה בסוף דצמבר 2022. בתחילת ינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את מתווה החקיקה המשפטית. מאותו רגע התחילה תזוזה של כסף. גופים מוסדיים וגם הציבור הרחב התחילו להזיז חשיפה החוצה. חלק גדול מהתנועה קרה לפני שנחקק חוק כלשהו. השווקים מגיבים לאי ודאות, לא רק לחוקים גמורים. כמו שאומר המשפט הידוע קנה בשמועה מכור בידיעה

חשוב לי לומר את זה בזהירות. אף אחד לא טוען שזו הייתה הסיבה היחידה. גם האינפלציה העולמית ועליית הריבית שיחקו תפקיד. אבל הפער בין ישראל לעולם הוא זה שדורש הסבר נפרד.

מה קרה לשקל

בסוף ינואר 2023 עמד הדולר על סביבות 3.47 שקלים. בפברואר הוא כבר טיפס לאזור 3.67 עד 3.73, הרמה החלשה ביותר מאז מרץ 2020. השחיקה נמשכה לאורך השנה. לקראת תחילת אוקטובר, ממש לפני היום הארור באוקטובר - הדולר התקרב ל-3.92 שקלים. מתחילת השנה זו היחלשות של כעשרה אחוזים.

בנק ישראל אמד את הדברים במספרים. מחקר של הבנק ייחס לחקיקה היחלשות של כעשרה אחוזים בשווי השקל. הנגיד אמיר ירון הוסיף שהחולשה במטבע תרמה לאינפלציה עודפת של אחוז עד אחוז וחצי לפחות. במילים פשוטות, כשהשקל נחלש, היבוא מתייקר, וזה מגיע בסוף לסל הקניות.

מה קרה למניות

כאן הפער הכי בולט. מדד תל אביב 35 סיים את שנת 2023 בעלייה של כאחוז וחצי בלבד. מדד תל אביב 125 היה באזור דומה, פחות מארבעה אחוזים לשנה. באותה שנה מדד S&P 500 האמריקאי קפץ בכעשרים ושלושה אחוזים, ומדד נאסד"ק 100 עלה בכחמישים ואחד אחוזים. אבל צריך לחדד, זה לא קרה בגלל השבעה באוקטובר הנוראי.

המספר שממחיש את הניתוק נמצא במחצית הראשונה של השנה. בזמן שהמדדים הגדולים בעולם כבר עלו, מדד תל אביב 125 ירד בכ-2.1 אחוזים. הבורסה בתל אביב הזהירה בעצמה שהסנטימנט השלילי סביב החקיקה פגע בביצועים ביחס לעולם. גם היקף המסחר היומי הממוצע ירד בכשנים עשר אחוזים בהשוואה לשנה שקדמה.

לאן זרם הכסף

מאחורי המספרים היבשים יש תנועה של אנשים אמיתיים. הציבור משך כספים מקרנות שמשקיעות במניות ובאג"ח מקומיות. לפי הנתונים מדובר בכשלושים מיליארד שקלים שיצאו מהקרנות המקומיות, בזמן שכעשרים מיליארד וחצי זרמו לקרנות שמשקיעות בחו"ל. הגופים המוסדיים עשו מהלך דומה בקנה מידה גדול. עד אוקטובר החשיפה שלהם לשווקים בחו"ל הגיעה לשיא. קרנות הפנסיה עמדו על חשיפה של כמעט חמישים אחוזים לחו"ל, וקופות הגמל על כמעט חמישים וחמישה אחוזים.

זו נקודה ששווה לעצור עליה. פיזור גיאוגרפי הוא כלי תכנון לגיטימי לגמרי, ורבים מהחוסכים כלל לא ידעו שהוא קורה בתיק שלהם. ההחלטות האלה מתקבלות ברמת הגוף המנהל, הרחק מהעין. מי שמבין את הרכב התיק שלו יודע באיזו מדינה ובאיזה מטבע הכסף שלו בעצם עובד.

למה זו התקופה החריגה

בדרך כלל בנק מרכזי לא מצביע על גורם פוליטי. הוא מדבר על ריבית, על אינפלציה, על צמיחה. בשנת 2023 זה השתנה. בדוח היציבות הפיננסית שפורסם בתחילת אוגוסט 2023, העלה בנק ישראל את הערכת הסיכון המקרו כלכלי מרמה של בינוני נמוך לרמה של בינוני גבוה. הבנק כתב שאי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק, ולוותה בהיחלשות השקל שתרמה לעליית האינפלציה.

הבנק גם נקב בהערכת נזק אפשרי לתוצר. בתרחיש שבו הסיכון מתממש, העריך הבנק פגיעה של בין 0.8 אחוז ל-2.8 אחוז בתוצר בכל אחת משלוש השנים שלאחר מכן. אלה מספרים, לא נבואות. הם תיארו טווח, לא ודאות.

התקופה הזאת נמשכה עד סתיו 2023. מכאן הסיפור עובר לפרק אחר לגמרי,

נסגור את הלולאה

מה שראינו כאן הוא מקרה נקי יחסית. גורם מקומי אחד, מזוהה בשמו גם על ידי הבנק המרכזי, מזיז מטבע, מניות וזרמי כסף בכיוון אחד בזמן שהעולם הולך לכיוון השני. כדי להרגיש את המשמעות המלאה, כדאי להשוות את הפרק הזה לתקופה הראשונה בסדרה, שבה השקל והבורסה דווקא נעו ביחד עם העולם. משם אפשר לחזור לכתבה הראשית של הסדרה ולראות איך כל פרק מתחבר לקודמו.

אנחנו קוראים את התקופות האלה כל הזמן, לא כדי לנחש את הבאה, אלא כדי להבין מה הזיז את הכסף שלנו בפועל. אם אחרי הקריאה הזאת אתם רוצים לדעת איפה התיק שלכם עמד באותם חודשים, נשמח לשבת ולעבור על זה יחד.

מה סביר שנראה מכאן

כשמדינה נכנסת לאותו סוג של אי ודאות פוליטית, התבנית נוטה לחזור על עצמה. כלומר היחלשות השקל וירידה במניות פה בארץ. זו הערכה, לא הבטחה, אבל הכיוון מוכר מספיק כדי לקחת אותו בחשבון.