בוקר טוב, ה-28 באוקטובר: הכסף שלנו בשנות ממשלת גוש השינוי (חלק 2)
עודכן: לפני 29 דקות
28 באוקטובר 2026, בוקר. הכותרות מדברות על ממשלה שעומדת להתחלף. אחד ניגש למיקרופון ואומר משפט אחד. אנחנו נעשה ממשלה לכולם, מבטלים את חוקי המשפט שנחקקו בכנסת הקודמת. הכתבים כותבים. הפרשנים כבר מנתחים. ואתם, מהבית, שואלים את השאלה היחידה שנוגעת לכיס. כיצד יגיבו השווקים.
השאלה הזאת לא חדשה. שמענו אותה כמעט מילה במילה לפני חמש שנים. ביוני 2021, אחרי ארבע מערכות בחירות, קמה כאן ממשלה חדשה. בנט ולפיד על הבמה, שמונה מפלגות שנדחסו יחד לקואליציה אחת. גם אז אחד ניגש למיקרופון והבטיח ממשלה לכולם, אמון ויציבות. אז בואו נסתכל מה באמת עשה הכסף שלנו בשנתיים שאחרי, כי שם מסתתרת התשובה.
נתחיל דווקא במחמאה, כי היא מגיעה. מי שהחזיק חלק גדול מהתיק שלו בבורסה בתל אביב בשנתיים האלה, יצא מהן טוב יותר מרוב העולם. זה נכון גם אם הוא לא עשה שום דבר מיוחד. פשוט ישב במקום הנכון.
אני זוכר שיחה מתחילת 2022. לקוח פתח את היישום בבוקר. הוא ראה את וול סטריט אדומה מקצה לקצה. הוא התקשר קצת בהיסטריה ושאל אם למכור הכל. הסתכלנו יחד על התיק. החלק הישראלי כמעט לא זז. הוא נשם לרווחה. ואז שאל את השאלה הנכונה. למה זה קרה.
מה באמת קרה במספרים
שתי שנים, שתי תמונות הפוכות. 2021 הייתה שנה חזקה מאוד. מדד ת"א 125 עלה בכ-31%. זו אחת השנים הטובות של הבורסה המקומית בעשור. הכיס של החוסך הישראלי התרחב יפה.
2022 התהפכה. העולם ירד חזק. מדד ה-S&P 500 האמריקאי ירד בכ-19%. הנאסד"ק הטכנולוגי איבד כשליש מערכו. גם אירופה ויפן ספגו. ובתוך כל הרעש הזה, תל אביב חטפה מכה קטנה בהרבה. מדד ת"א 35 ירד בכ-9%. המדד הרחב יותר, ת"א 125, ירד בכ-12%. זו פחות ממחצית מהירידה בארצות הברית. למי שחסך כאן, הפער הזה שווה הרבה כסף אמיתי.
למה זה קרה, וזה החלק שצריך לדייק בו
כאן צריך להיזהר. קל מאוד לספר סיפור פוליטי. הייתה ממשלה חדשה, בנט ולפיד, והכל נראה יציב. מפתה לקשור בין השניים ולומר שהשוק הצביע בעדם. אבל הנתונים לא מאשרים את הקשר הזה. השוק לא בירך על ממשלה חדשה ולא העניק לה מתנה. הוא בעיקר הרוויח מהרכב מדד שנהנה מריבית גבוהה. הבורסה שלנו לא עקפה את העולם בזכות ממשלה מסוימת. היא פשוט בנויה אחרת מהמדדים הזרים.
מדד תל אביב כמעט לא מוטה לטכנולוגיה. המשקל הגדול שלו יושב בבנקים. ב-2022 העולם העלה ריבית במהירות כדי לבלום אינפלציה. מניות הטכנולוגיה, שהערך שלהן תלוי בצמיחה עתידית רחוקה, נפגעו הכי חזק. הבנקים דווקא נהנים מריבית גבוהה. אז בזמן שהמדדים הזרים, עמוסי הטכנולוגיה, צנחו, המדד המקומי החזיק מעמד. זה מבנה, לא פוליטיקה. אף אחד לא נענש ואף אחד לא קיבל פרס.
האג"ח והשקל, בקצרה
2022 לא פסחה על האג"ח. אותה עליית ריבית הפילה גם את אגרות החוב הממשלתיות. אג"ח ממשלתי לעשר שנים ירד בשיעור דו ספרתי במהלך השנה. זו הייתה שנה נדירה, שבה גם המניות וגם האג"ח ירדו יחד. מי שהחזיק תיק שנחשב סולידי הופתע לרעה. ההנחה שהאג"ח תמיד מרפדת נפילות פשוט לא עבדה השנה.
השקל סיפר סיפור מעורב. מול הדולר הוא נחלש. מול האירו, הלירה שטרלינג והין היפני הוא דווקא התחזק. כלומר, הכל תלוי מול מה מודדים. משקיע ישראלי שהחזיק מדד אמריקאי הרגיש את הירידה מעט פחות, כי הדולר התחזק מולו וקיזז חלק מההפסד. זו דוגמה קטנה לכמה מטבע יכול לשנות את התוצאה בלי שנשים לב.
הטכניקה שאני לוקח מהפרק הזה
השיעור המעשי פשוט. אתה לא מחזיק "מניות". אתה מחזיק תמהיל של ענפים. שני מסלולים עם שם כמעט זהה יכולים להתנהג הפוך לגמרי, כי מתחת למכסה מחכים ענפים שונים. אחד עמוס טכנולוגיה, השני עמוס בנקים. לפני שאני בוחר מסלול ללקוח, אני נוהג לפתוח את הרכב המדד שמאחוריו. כמה אחוז בנקים. כמה טכנולוגיה. כמה נדל"ן ואנרגיה. שילוב נכון הוא כזה שהחלקים בו לא נופלים כולם באותו יום. זה בדיוק מה שאיפשר ללקוח שלי לישון בלילה בתחילת 2022. וזה תכנון פיננסי וניהול השקעות נכון
אז מה עושים עם זה
אנחנו לא מנחשים לאן הולכת הפוליטיקה. אנחנו בונים תיק שיודע ממה הוא עשוי. הלקוחות שנכנסו ל-2022 עם תמהיל מפוזר, שחלקו נשען על השוק המקומי, עברו את השנה הקשה עם ירידות מתונות בהרבה מהכותרות. אותו מבנה בדיוק חזר והוכיח את עצמו שנים אחר כך, בתקופת המלחמה, כפי שכתבתי בשאגת אריה בשווקים.
הפרק הזה הוא רק חלק מהתמונה. הוא מתחבר לכתבת האב של הסדרה, ואת מה שקרה מ-2023, בתקופת החקיקה המשפטית, סיפרתי בפרק הבא. אם מתחשק לכם לבדוק ממה באמת בנוי התיק שלכם, ולא רק לפי השם שכתוב עליו, זה בדיוק מה שאנחנו עושים יחד בפגישה.
גם כאן כנראה מה שיקבע זה מה שיהיה בעולם. השוק לא בהכרח ייתן פה פרס או עונש לתוצאות כאלה.
תגובות