ה-28 באוקטובר: מה עשו השווקים בשנים שבהן חזרנו לקלפי שוב ושוב (חלק 1)
עודכן: לפני שעה (1)
בכתבת האב של הסדרה עצרנו על השאלה איך התנהג הכסף שלנו לאורך עשור שלם. כאן ניכנס לפרק אחד. השנים 2019 עד 2021, מה שאני קורא לו תקופת אי-ההכרעה. נתחיל דווקא במחמאה, כי היא מגיעה. המשק הישראלי עבר תקופה פוליטית פרועה במיוחד, והוא לא התפרק. השקל אפילו נשאר מהמטבעות החזקים בעולם. זה ממש לא מובן מאליו.
מה קרה, בגובה העיניים
28 באוקטובר, שוויון בין הגושים. אף גוש לא מצליח להקים קואליציה. הנשיא מטיל את ההרכבה על צד אחד, ואחרי 30 ימים מעביר אותה לצד השני, וגם הוא לא מצליח. נפל הפור, הולכים לעוד בחירות ב-2027. הכל מריח כמו סבב שכבר עברנו. בדיוק בגללו כדאי לחזור אחורה, לשנים 2019 עד 2021, ולראות מה באמת עשה הכסף שלנו כשהיינו בדיוק במקום הזה.
כדי להבין מה זה אומר לכסף שלנו צריך לזכור מה קרה כאן. אפריל 2019, הבחירות נגמרות בלי הכרעה. הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על צד אחד, והוא לא מצליח להקים ממשלה. הכנסת מתפזרת, ובספטמבר אנחנו חוזרים לקלפי. גם עכשיו אין הכרעה. צד א' לא מוכן עם ב', ב' לא מוכן עם ג', וכך אנחנו מגלגלים את זה לסבב שלישי במרץ 2020. שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה. אף כנסת לא מצליחה להרכיב ממשלה יציבה. ישראל הופכת לדמוקרטיה עם תדירות הבחירות הגבוהה בעולם. זה נתון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לא אמירה פוליטית. לכל אחד יש דעה על מי אשם. השווקים לא שואלים על זה. הם רק רואים חוסר ודאות, וחוסר ודאות יש לו מחיר. וזה גם מגיע עם משבר הקורונה.
המספרים שמספרים את הסיפור
הנה התמונה, בזהירות. בשנת 2019 מדד תל אביב 125 עלה בכ-21.3%. שנה יפה מאוד לכל הדעות. באותה שנה מדד S&P 500 האמריקאי עלה בכ-31.2%. כלומר גם כשעלינו, פיגרנו אחרי העולם. ב-2020 הפער נפער עוד. המדד המרכזי בתל אביב סיים את שנת הקורונה הראשונה מעט בשלילי. המדד האמריקאי, לעומתו, סגר עלייה של כ-18%. משקיע ישראלי מקומי ראה שנה אדומה, בזמן שהעולם כבר התאושש.
חשוב לי לנטרל כאן את הדרמה. אף משקיע לא נענש על שהחזיק מניות ישראליות. הן פשוט התקדמו לאט יותר, לזמן מה. וגם הפער הזה לא היה רק פוליטיקה. הקורונה טרפה את כל הקלפים ב-2020, וישראל נכנסה אליה בלי ממשלה מתפקדת. שני הדברים פעלו יחד.
ואז הגיע 2021, והתמונה התהפכה. באמצע השנה קמה סוף סוף ממשלה. חלק גדול מאי-הודאות הפוליטית ירד מהשולחן. מדד תל אביב 125 קפץ בכ-31% באותה שנה, קצת יותר מהמדד האמריקאי שעלה כ-28.5%. זה בדיוק העיקרון בפעולה. שוק המניות לא אוהב אי-ודאות. ברגע שהיא מתבהרת, הכסף חוזר. זה נכון, אבל לא כחוק ברזל. שווקים זזים מהרבה סיבות בבת אחת.
והשקל דווקא סיפר סיפור אחר
כאן מגיע החלק שמפתיע רבים. בזמן שהמניות המקומיות התלבטו, השקל התחזק. בתחילת 2021 הדולר צנח לשפל של כ-3.11 שקלים. רמה שלא נראתה מאז אמצע שנות התשעים. בנק ישראל אפילו הכריז על תוכנית לרכישת כ-30 מיליארד דולר, כדי לבלום את ההתחזקות. איך זה מסתדר? מטבע ושוק מניות לא חייבים לספר את אותו סיפור. השקל התחזק מסיבות מבניות. יצוא הייטק חזק, כספי גז, וכניסת השקעות זרות. אלה כוחות שלא נעצרים בגלל עוד סבב בחירות. הפוליטיקה הרעישה. הכלכלה האמיתית המשיכה לעבוד ברקע.
גם באג"ח התקופה הזאת הייתה נוחה יחסית. הריביות היו נמוכות, ובקורונה הן ירדו עוד. סביבה כזו נוטה להיטיב עם מחזיקי אג"ח ממשלתיות. לא ריגוש גדול, אבל יציבות. בדיוק מה שתיק סביר צריך בשנים סוערות.
מה עושים עם זה בתכנון
כל זה מוביל לטכניקה אחת שאני חוזר אליה שוב ושוב. הטיה מקומית. רובנו מחזיקים הרבה יותר ישראל ממה שאנחנו חושבים. הפנסיה, הקרנות, הדירה, מקום העבודה, כולם על אותה כלכלה. כשהשוק המקומי מפגר שלוש שנים, זה נכנס בול לתיק. הפתרון אינו לברוח מישראל. הפתרון הוא לבדוק את חלוקת החשיפה הגאוגרפית ביודעין, ולא במקרה. כמה מהכסף שלכם באמת נשען על מה שקורה כאן, וכמה מפוזר בעולם? זו שאלה שנראית טכנית, אבל היא מכריעה בשנים כמו 2019 עד 2021. אני תמיד אומר, אם הייתם יושבים במנהטן - כמה ישראל היה לכם בתיק?
הבדיקה הזו אינה נעשית פעם אחת ונשכחת. שער השקל זז, המשקל של ישראל בתיק זז, וגם הצרכים שלכם משתנים עם הגיל. בדיקה תקופתית של האיזון הזה שווה הרבה יותר מניחוש של מי ינצח בבחירות הבאות.
לאן ממשיכים מכאן
אצל הלקוחות שלנו שהחזיקו פיזור רחב, השנים האלה עברו הרבה יותר בשקט. הם לא ניחשו את הבחירות. הם פשוט לא הימרו על תוצאה אחת. תיקנו איזון פה ושם, והמשכנו.
אם אתם לא בטוחים מה חלוקת החשיפה שלכם היום, זו בדיוק סוג הבדיקה שאנחנו עושים בפגישת תכנון. בלי דרמה ובלי ניחושים. בפרק הבא של "בוקר טוב, ה-28 באוקטובר" נגיע לממשלת גוש השינוי של 2022, ונראה מה קרה לכסף שלנו כשאי-הודאות התחלפה, לזמן מה, בכיוון.
ומה אם נסיים את ה-28 באוקטובר בדרך לעוד בחירות
נניח שנגיע ל-28 באוקטובר ונמצא את עצמנו שוב בדרך לקלפי. הנטייה הטבעית היא לחשוב שזה מה שיזיז את הכסף שלנו. הסיפור של 2019 עד 2021 מלמד אחרת. ההשפעה על התיק תהיה כנראה פחות עניין של הפוליטיקה כאן, ויותר של מה שקורה בעולם. תשואות האג"ח שעולות שם הן דוגמה טובה. הן זזות בגלל כוחות גלובליים, לא בגלל מי מרכיב ממשלה בירושלים. על זה בדיוק הרחבתי בכתבה נפרדת, עליית תשואות האג"ח בעולם: מה זה אומר לתיק שלכם. שם תמצאו למה הכיוון בעולם משפיע עליכם הרבה יותר מסבב בחירות מקומי.
תגובות