• חיים נתן, CFA

על פיצויים, מיסוי פרישה והפקדות מעל תקרה

הידעתם? אתם תשלמו מס גם בפנסיה!

רבים מאוד מופתעים כאשר הם מתבקשים למלא טופס 101 לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים שלהם. הם לא מבינים שקבלת קצבת פנסיה חייבת במס כמו משכורת בדיוק. ורבים מתפלאים שהם לא מטפלים בזה כראוי, ולכן משלמים 47% מס שולי על קצבת הפנסיה שלהם.



פעמים רבות, כאשר אני מסביר ללקוחות לקראת פרישה על כך שקצבת הפנסיה שלהם חייבת במס, הם פשוט לא מאמינים. "אבל כבר שילמתי מס במשכורת" - זו התשובה שאומרים לי פעם רבות. אמת - שילמתם מס במשכורות על ההפקדות לפנסיה, אבל ההפקדות הפנסיוניות זיכו אתכם בהחזר מס - דבר שנקרא קצבה מזכה. קצבה מזכה (מוזמנים לקרוא יותר בחלק של מיסוי פרישה באתר), זוהי קצבת פנסיה שחייבת במס מכיוון שהיא משולמת מתשלומים שקיבלו הטבת מס בעת ההפקדה ולכן משיכתם כקצבה חייבת במס שולי - כמו המשכורת. מולה נמצאת הקצבה המוכרת - קצבה שלא קיבלה הכרה במס בעת ההפקדה, ולכן לא חייבת במס שולי במשיכה.

הדבר החשוב ביותר הוא להבין אלו הפקדות לא מזכות הכרת מס בשלב ההפקדה?

בין המוצרים שלא מקבלים הכרת מס בעת ההפקדה לדוגמא: קופת גמל להשקעה - אם הופכים אותה לקצבת פנסיה (ומכאן היתרון הענק שלה), תיקון 190, החלק שמעל 35 אלף שקל (מוזמנים לקרוא יותר על היתרון הענק שבהפקדה לקופת גמל לפי - תיקון 190), ומה שרבים לא יודעים (כן - אני מדבר אליכם - ההייטקיסטים) - הפקדות מעל תקרת קופת הגמל.


נרחיב:

אם השכר הוא מעל כ- 25 אלף שקל ברוטו, מופיע לכם בתלוש השכר חבר חדש- "גילום קופת גמל", או "מס קופת גמל". זה אומר ששילמתם מס על הפקדות המעסיק לפנסיה מעל תקרה מסוימת, והדבר אומר שהדבר שווה לכם כסף בפרישה. כי על ההפקדות האלה לא תשלמו מס בפרישה. הבעיה, היא כמו כל דבר במדינת ישראל - הבירוקרטיה - החישוב נעשה ידני, והכרה בקצבה מוכרת בזמן פרישה, הינו הליך מסובך ידני שעולה לא מעט כסף וזמן. שווה לכם כבר היום לשמור את טפסי ה- 106 והדוחות המקוצרים. אולי בעתיד תהיה דרך אחרת להוכיח את זה, אבל כיום זה מורכב.


אם כן, על רכיבי הפנסיה של הקצבה המזכה תשלמו מס. ואם משלמים מס, זה אומר שצריך להתייחס לזה כהכנסה לכל דבר וענין. אם יש לכם כמה מקורות פנסיה - יש לעשות תיאום מס, אם יש לכם קרן פנסיה יחד עם הכנסה נוספת כעצמאי, גם צריך לעשות תיאום מס, העקרון מובן.


למזלנו, גם פה יש לנו כלי נוסף שמשמש אותנו במיסוי פרישה והוא נקרא קיבוע זכויות, זהו נושא מסובך - אבל בקצרה - הוא מאפשר לנו לנצל סל פטור וירוטאלי לצורך פטור ממס על קצבת הפנסיה. מבולבלים - כמו כולם. אבל מוזמנים להתייעץ.


הבעיה עם אותו סל פטור, הוא שאם משכנו פיצויים ב 35 השנים שקדמו לפרישה שלנו, (עכשיו - לכו תחפשו מסמכים 35 שנים לאחור...), הרי שמס הכנסה קונס אותנו וירוטאלית במכפיל של 135% על אותו סל הפטור. ככה שאם משכנו פיצויים "סתם", גם הפסדנו בקצבה, וגם הפסדנו במס. ולכן - תמיד נשאף לא למשוך כספי פיצויים.


משכתם כספי פיצויים? גם פה המדינה לא טומנת את ידה בצלחת. להיפך - טומנת! על כל הפיצויים שמעל תקרת הפטור שהיא כ- 12,380 שקלים לשנה תשלמו מס. איזה מס? שוב- מס שולי. דמיינו שלקראת פרישתכם קיבלתם פיצויים, מענקים וקצבת פנסיה מכובדת - רוב הסיכוי שתגיעו למס יסף- "מס עשירים" שמטיל עוד 3% על כל ההכנסות שלהם - כולל מס רווחי הון למשל.


מה עושים? גם פה ניתן לתכנן את הנושא, ולפרוס את הפיצויים שנים קדימה. נושא לא פשוט בפני עצמו, המחייב הגשת דוחות שנתיים רציפים למס הכנסה, והיעזרות שאיש מקצוע מומחה במיסוי פרישה.


יציאה לפרישה הינה אירוע מורכב הן נפשית, והן כלכלית. שיקולי המס במהלך שכזה הם אדירים, והחסכון במס שניתן לחסוך מגיעים גם למאות אלפי שקלים לפורשים ששפר עליהם מזלם. מי שקרוב לפרישה - מוזמן להתייעץ. ומי שרחוק מפרישה, שיבין שלוש נקודות חשובות כבר עכשיו: פיצויים עדיף לא למשוך, צריך לטפל בכל מסמכי ה- 161 מכל מקומות העבודה שלכם, ואם יש לכם זכר מעל 25 אלף שקלים ברוטו בחודש (כמו למרבית קוראי הניוזלטר) עדיף לשמור את הדוחות השנתיים וה -106, כי כרגע אין דרך אחרת לחשב קצבה מוכרת.




פוסטים אחרונים

הצג הכול