שלושה נתונים שיביאו אתכם לחירות כלכלית

פסח, חג החירות, ומתבקש לכתוב משהו על חירות כלכלית. לא?

אבל לעומת הפוסטים הרגילים שרצים בפייסבוק על חירות כלכלית, קאוצ'ינג והזמנה לפתוח חנות וירטואלית

באמזון או לקנות קרקע חקלאית שלעולם לא תופשר. החלטתי להציג את הנושא ממקור אחר.

שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה והדוגמנית הישראלית מישל גרציג

צילום: מתוך אינסטגרם, instagram

בעברי, כשהייתי כלכלן מאקרו ראשי של מנורה מבטחים, קראתי בלילות הארוכים דוחות אנליזה של מחלקת המחקר של הכנסת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וגופים שונים, למדתי שניתן ללמוד לא מעט מבחינות ומחקרים שנעשו בעבר בטח בהיבט הכלכלי. תרשו לי לחלוק מהם הנתונים שהוכחו באופן סטטיסטי ככאלה שיביאו אתכם לחירות כלכלית? מן הסתם אפשר לכתוב ספר שלם על הנושא, אבל אנסה לצמצם אותו ל- שלושה נושאים בלבד, ואני מקווה שזה ישפיע ולו על הדור הצעיר.

ראשית, קצת על שיטות מחקר וסטטיסטיקה. אם נאמר והראנו קשר בין מראה חיצוני (נקרא לזה "יופי") והכנסה. מהי המשמעות? האם זה אומר שאנשים יפים מרוויחים יותר? או שאולי מי שמרוויח יותר, יש לו יותר כסף לטיפוח, ולכן הוא נתפש יפה יותר? ואולי זה בכלל עובר דרך גורם שלישי? למשל:

דוגמניות, מתחתנות עם כדורגלנים מצליחנים שמרוויחים כסף רב, ולכן הן מרוויחות יותר

(בתמונה: שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה והדוגמנית הישראלית מישל גרציג, שקנה לה במתנה ג'יפ

בשווי מיליון שקל)? הכוונה היא שאם הראנו קשר בין שני גורמים (יופי והכנסה בדוגמא שלי),

אנחנו צריכים להתאמץ מאוד על מנת להראות קשר של סיבה ותוצאה, ולכן הנושאים הבאים

מראים קשר בלבד, האם יש קשר של סיבה ותוצאה, או מה מוביל את מה? אתן לכם להחליט.

א. קשר בין שנות לימוד לעשירון כלכלי

גרף די ברור של מחלקת המחקר של הכנסת. ככל ששנות הלימוד גבוהות יותר. כך, ההכנסה גבוהה יותר. בעוד שבממוצע עשירון תחתון "סיים תיכון" (12 שנות לימוד), העשירון העליון הרחיב מעל 16 שנות לימוד, מה שאומר בממוצע יותר מתואר אקדמי אחד.

מסקנה: רוצים לצאת לחירות כלכלית? - תלמדו, תשכילו, תרחיבו ידע, כמובן - באופן כללי, ומוסדי בפרט.

ב. הקשר בין קופות גמל ופנסיה לבין עשירונים

למרות שיש שיטענו שמי שיש לו הכנסה גבוהה וזמן פנוי, ממשיך לתארים מתקדמים, הרי שבסעיף הקודם ניתן להעריך כי שנות לימוד מובילות להכנסה ולא הפוך. בסעיף הנוכחי, זה לא ברור. על פי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל 2018, רק כ- 2% מהכנסת העשירונים התחתונים הגיעה מהחיסכון הפנסיוני בעוד שכ-10% מהעשירונים הגבוהים הגיעה מחסכון פנסיוני. ניתן לתת לזה הסברים רבים כגון פנסיה תקציבית, וגיל. הרי מי שכבר צבר הון ושנות לימוד הוא עשירון עליון, ולכן יש לו יותר קופות גמל וקרנות פנסיה, ואילו משפחות בתחילת דרכן, לא הספיקו לחסוך למוצרים פנסיונים.

למרות זאת, מקהל הלקוחות שלנו שאינו מדגם מייצג, אני יכול להגיד שמעטים המקרים שללקוחות אמידים אין מוצרים פנסיונים רבים, ורבים המקרים, שלקוחות אמידים, גם אם היו עצמאיים, היו מספיק אחראיים לחסוך לעצמם לפנסיה. יש משהו בהבנה הפיננסית של מוצרי הפנסיה והגמל והחשיבות שלהם, ואני רואה את זה בלא מעט תכנוני פרישה.

המסקנה: למרות שקשה להוכיח סיבתיות, תחסכו יותר לפנסיה. זה חשוב למיסוי פרישה ותכנון פרישה, וזה חלק מתכנון פיננסי הכרחי לעתיד.

ג. הכנסה מהון לעומת הכנסה מעבודה

זה הנושא האהוב עלי, בכל תכנון פיננסי שאנו עושים זה עולה לדיון. אתם רוצים חירות כלכלית? הכסף שלכם חייב לעשות כסף. זה נראה כמו עצה סתמית, אבל רוב האוכלוסייה מתקשה לבצע. ראו את הגרף לעיל. העשירון שעושה את זה באופן הטוב ביותר הוא העשירון העשירי. בעוד ששאר התחומים יש איזה קו מגמה (למשל בהכנסה מפנסיה), בהכנסה מהון יש הבדל משמעותי בין העשירון העליון לתשיעי.

כאמור, פשוט להגיד, וקשה ליישם.

אתן שתי דוגמאות מדוע.

א. רבים קודם מוציאים ("מבזבזים") ואז חוסכים. זה טיפ פשוט וקל, תתחילו לחסוך בהוראת קבע כל חודש. אני מבטיח לכם שההוצאה שלכם לא תפגע, אבל עוד כמה שנים, תסתכלו אחורה ותראו סכום משמעותי שצברתם. ואם ניקח בחשבון את אפקט הריבית דה ריבית, וקצת מזל משוק ההון, ויכול להיות שזה כבר משנה חיים. אני אישית מעדיף לחסוך דרך מוצרי הוראת קבע שרחוקים מהעין, ואני לא מתפתה להיכנס אליהם באופן שוטף, או שבכלל לא משוערכים באופן שוטף - כמו גמל להשקעה, תיקון 190 או פוליסות חסכון. קשה לכם, צרו קשר - נעשה את זה בשבילכם.

ב. מינוף. אחד הנושאים החשובים שעולים בכל תכנון פיננסי הוא חשיבות המינוף לצורך יצירת הון. ולצערי הרב, זה הגורם שאני מקבל עליו הכי הרבה התנגדויות. הקשרים ומשפטים ששמענו בילדות כמו "הלוואה זה רע", או "אני כבר רוצה לסיים את המשכנתא", הם אלה שגורמים לרבים, כמבוגרים, לא להשתמש בכספי הבנק ליצירת הון.

חוב בריבית נמוכה, ולמרות העלאת הריבית, אנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, הוא כלי מעולה להגדלת ההון העצמי שלנו, וההכנסה מהון על חשבון כספי הבנק. תחשבו על כל הטייקונים הגדולים, איפה הם היו בלי האשראי ? תחשבו על כל הטייקונים שנפלו - מי שילם להם את הנפילה? לכן מינוף הוא כלי הכרחי ליצירת הון. כמובן - באחריות. אני לא מעוניין שמי מלקוחותיי יגיע לבעיות - חוב צריך לשלם. מי שמעוניין שיחפש בבלוג שלי את המאמר כיצד לייצר הכנסה פסיבית משוק ההון- זהו בלוג שמסביר בדיוק את זה. ואם לא, אתם מוזמנים לצור קשר כמו תמיד

מסקנה: לבנות בכל גיל את ההכנסה העתידית שלנו מהון וכמה שיותר פסיבית!

מה שרציתי להראות, אלו שלושה דברים שכולנו מבינים. אבל צערי הרב מעט מיישמים. חשיבות ההשכלה, בטח ההשכלה הפיננסית, חשיבות החיסכון הנכון לפנסיה וקופות גמל, והחשיבות להכנסה מהון ויצירת הון. בכל הנושאים האלה הוצגו אין סוף של מחקרים ומאמרים וגם אם אנחנו מתנגדים לקשר הסיבתי שקשה להוכיח, מה יקרה אם תיישמו? מוזמנים להתייעץ.