שלושה תחליפים לפיקדון בבנק

השבוע פורסם בעיתונות הכלכלית כי כמות הכסף בעו"ש ופיקדונות בבנקים שוברת שיאים, ונעה סביב 450 מיליארד שקלים. בסלנג, קוראים לזה - הר השקלים. כאמור, המונח הר השקלים מתייחס למיליארדי השקלים שיושבים לציבור בפיקדון שקלי בבנק, לרוב בריבית אפסית או קרובה לאפס ויש לכך סיבות רבות.

הפיקדונות העצומים האלה יכולים לנבוע משנאת סיכון, צורך פיננסי בכסף נזיל, או סתם חוסר הבנה. למרות זאת, אין הגיון אמיתי בכסף שלא עושה כסף לאורך זמן. אז להלן שלושה פתרונות תחליפיים לפיקדון או מזומן בבנק.

כל האמור במסמך זה הינו למטרות מידע בלבד ואין לראותו בשום דרך כהצעה, ייעוץ, עצה, המלצה או שכנוע לרכוש או למכור או להחזיק ניירות ערך או מוצרים פיננסים ו/או פנסיונים המתוארים במסמך זה או להתחייבות להתקשר בכל עסקה או פעילות מכל סוג. בנוסף, תוכן מסמך זה אינו מתיימר לכלול את כל המידע הנדרש בכדי לקבל החלטת השקעה במי מן המוצרים המתוארים במסמך זה.

למשקיעים שונים עשויות להיות מטרות שונות ולפיכך על כל משקיע להתאים את השקעותיו למטרותיו ולצרכיו האישיים ואין לראות במסמך זה כתחליף לייעוץ השקעות אישי המבוסס על נסיבות אישיות ועל צרכיו המיוחדים של כל משקיע קיים או פוטנציאלי או לגרוע מחובת בדיקת נאותות של המשקיע עצמו את ההשקעה.

אופציה א - קרן כספית:

קרן כספית הינה קרן נאמנות מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך שמטרתה להחליף ללקוח את הפיקדון הבנקאי. הרעיון פה הוא בעצם יתרון לגודל. אם לקוח רגיל יפקיד את כספו לפיקדון בנקאי, הוא יקבל 0.01 אחוז. אך אם קרן של מיליארדים תתמקח עם הבנק, היא כנראה תקבל יותר באופן משמעותי.

אני זוכר שכמנהל השקעות בעברי, ניהלתי קרן כספית שכזו שנסחרה בדולר. ניהול הקרן התמקד בעיקר במכרז יומי בבנקים שעשה הצוות שלי, וניהול של תקופת ההלוואה של הבנקים, על מנת לשמור על נזילות מספקת יומית.

יתרון נוסף של הקרן הכספית הישראלית, הוא שהיא יכולה לקבל דרך מלווה קצר מועד (מק"מ) ריבית קרובה לריבית בנק ישראל. אם ריבית בנק ישראל היום היא כ-0.1% לשנה - ניתן להניח שזו התשואה שהקרנות האלו מסוגלות להניב.

כל מה שנותר לנו הוא לחפש את הקרן עם דמי הניהול הזולים ביותר וביצועים טובים. אז איך עושים את זה?

נעבור לצורך העניין לאתר כגון פאנדר, באתר יש בצד ימין למעלה סינון לקרנות כספיות. בראש הרשימה ישנה קרן שהניבה 0.21 מתחילת השנה, מכובד ביותר. ובתחתית הרשימה קרן שהניבה הפסד של 0.4%. יחי ההפרש. וזה מעניין בכל איך זה יכול להיות. עדיף לבחור קרן טובה, בדמי ניהול נמוכים במיוחד.

נסכם את אפשרות א: נזילות יומית. תשואה סביב ריבית בנק ישראל. רווח צפוי ביחס לפיקדון: פי עשרה!

האופציות הבאות מסוכנות יותר, ואין בהם את הביטחון של פיקדון או קרן כספית.

אופציה ב: הלוואות בין עמיתים.

אנחנו יכולים לעלות רמה בסיכון, ולהגיד – שבמקום שהכסף שלנו ישכב בפיקדון, והבנק ילווה אותו.

בוא נלווה אותו אנחנו. על קו המחשבה הזה יושבות הפלטפורמות של הלוואות בין עמיתים.

מן הסתם מדובר ברמת סיכון גבוהה הרבה יותר, כי הרי מי שלווה ממני כסף יכול גם לא להחזיר.

(נחזור לזה מיד) בבואנו נבחן למשל את פלטפורמת ההשקעות BTB שאני אוהב.

BTB זה be the bank, וזו בדיוק המשמעות. בוא תהיה אתה הבנק

ב-BTB הריבית הממוצעת הינה 6.7%. מתוך ה-6.7% כ- 1% מכל הפקדה ו-1% מכל החזר חוב הולכים

לטובת קרן ערבות הדדית. קרן שתממן את הריביות של הלוואות שכשלו. בנוסף לזה הפלטפורמה

לוקחת 0.5 דמי ניהול.

כך שהריבית הצפויה בתום השנה הינה סביב 5.3% ברוטו. או כ- 4.5 אחוז נטו שהם בערך פי 100 מפיקדון בנקאי. כמובן , ללא התחייבות לנזילות או לרווח. כפי שהסברתי, סביר להניח שחלק מהכסף שנתתי ללווה,

לא יחזור. זה קורה גם בבנקים, וזה יקרה באחוזים גבוהים הרבה יותר גם בפלטפורמות האלו. את ההלוואות שבפיגור, ניתן למכור למישהו אחר ב- 30% הנחה. כן, אני למשל רוכש את הלוואות האלה ממשקיעים לחוצים. אם נניח ש- 30% הנחה מייצג 4% הפסד תשואה, הרי על מנת שאגיע להפסד בתום שנה אחת, נדרש שכ—13% מהלוואות יכנסו לפיגור, דבר שיכול להתרחש, איך אינו סביר. מכיוון שגם גם במקרה בו כ- 13% מהלוואות שלי נכנסות לפיגור, ואני מוכר אותן ב- 70% הנחה, עדיין – אקבל תשואה נטו של 0.5 אחוז פי 10 מהבנק.

(החישוב מבוסס על תשואה של שנה לפחות).

נסכם:

נזילות – ללא התחייבות. לרוב תוך 30 ימים (למעט בשיא תקופת קורונה).

תשואה של עד 4.5% נטו. בערך פי מאה מפיקדון!

אופציה שלישית:

קופת גמל להשקעה במסלול מחקה, עם חשיפה קטנה

למדד S&P500

במקרה הזה עלינו רמה בסיכון, מכיוון שהסיכון לקרן ההשקעה שלי במקרה הזה קיים באמת.

במקרה כזה, האפשרות הינה להשקיע עד 70 אלף שקלים לקופת גמל להשקעה במסלול מחקה מדד.

מדוע מסלול מחקה מדד? מכיוון שדמי הניהול בו זולים משמעותית מאלו של פוליסת חסכון, ניהול תיקי השקעות למשל.

מכיוון שהשקעה במסלול מנייתי מדדי ב- 100% מכספכם, הינה מסוכנת ותנודתית, ובטח אינה מתאימה למי שבא מפיקדון, נייצר מבנה סינטטי עם פחות חשיפה מנייתית. ניתן ליצר מבנה סינטטי של 90% אגרות חוב, ו-10% חשיפה למדד ה- S&P500. היסטורית מדד זה עשה מעל 7% תשואה לשנה ב- 3 השנים האחרונות,

ויחד עם הרכיב האג"חי הגדול, ולאורך זמן זה צפוי להגדיל את הרווח. מי שמכיר אותי יודע, שנכון לאוקטובר 2020, איני מאמין בהשקעה באג"ח, ולכן צריך ביעוץ אישי איתי, להבין את כל המשמעויות והסיכונים מאחורי השקעה זו.

לקוחות רבים יושבים בפיקדון עו"ש שלא מניבים להם כלום, או כמעט כלום. בפן הפשוט הם יכולים לרכוש קרן כספית, בפן המורכב יותר, הם יכולים להפקיד להלוואות בין עמיתים, או להשקיע במדד סינטטי בקופת גמל להשקעה. נזכיר שלקופת גמל להשקעה יש מגבלה שנתית של 70 אלף שקלים בשנה, ולכן יש למהר ולהשקיע השנה.

רוצים לדעת עוד על הלוואות בין עמיתים, גמל להשקעה או קרנות כספיות?

רוצים להשקיע באחד מאלה? צרו קשר >