. . .
top of page
  • חיים נתן

האם המעסיק חייב לי כספי פיצויים? (פרשנות סעיף 14)

כמתכנן פיננסי ומתכנן פרישה יוצא לי לא מעט להפגש עם לקוחות שמגיעים אלי במיוחד לבחינת כספי הפיצויים שלהם. נושא הפיצויים בסיום העסקה הינו נושא מורכב, וישנם מקרים בהם מעסיקים טועים בפרשנות החוק, או בפרשנות המספרים.

אחד מהמקומות בהם ישנו פער, הוא בעיקר אצל עובדים שהתחילו עבודה לפני הרבה שנים, ולא ברור האם יש להם סעיף 14 או שלא.

בגדול, המדינה הצליחה לנסח את הסעיף בצורה הכי מורכבת שניתן בשפה העברית, עם שלילה כפולה במשפט: "תשלום לקופת תגמולים לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלו, לא יבוא במקום פיצויי פיטורין אלא אם נקבע בכך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום שכזה אושר על ידי שר העבודה במידה ואושר".

בשורה התחתונה  סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי כספי הפיצויים שהופקדו לקופה יבואו במקום כספי הפיצויים שנדרש לשלם לעובד בסיום עבודתו.



 

בואו נבין את הסוגיה באמצעות דוגמא:

משה התחיל לעבוד ב 2022 בחברת אריה ובניו בשכר 10,000. בשנת 2023 עלה השכר שלו ל- 15,000. לקופות הופקדו פיצויים כדין. משה פוטר בסוף 2023. כמה פיצויים מגיעים לו?

אם משה חתום על סעיף 14, הרי שהפיצויים בקופות מחליפים את פיצויי הפיטורין שלו, ולכן הוא יקבל את ה 25 אש"ח שנמצאים בקופה.

אם משה אינו חתום על סעיף 14, ופוטר. המעסיק ישלם לו שכר אחרון כפול השנים. זאת אומרת 15 אלף שקל כפול שנתיים – 30 אלפי שקלים

 

בעוד שמעסיקים מסודרים, והסכמי עבודה מודרניים מכסים לרוב את הנושא על ידי החתמה ברורה וחד משמעית על סעיף 14. הדבר לא היה נפוץ בעבר.

פגישה אחת השבוע, עם לקוחה שעובדת באותו המקום כ- 27 שנים, עסקה בדיוק בנושא הזה.


אם לא חתמתי על סעיף 14. האם חל עלי סעיף 14?

לרוב רואים את פנסיית החובה שהחלה בשנת 2008, ככזו שמכילה גם את סעיף 14 באופן  אוטומטי . ולכן על מנת לדעת האם אנחנו חתומים על סעיף 14, אנחנו בעצם צריכים לדעת האם הפנסיה שלנו מופקדת על פי צו ההרחבה לפנסיית חובה.


אדגיש: אין לראות בהסבר הבא כהסבר משפטי, ובכל אי הסכמה על התנאים, יש להעזר בעורך דין מתמחה בדיני עבודה.


במידה שהעובדים לא חתמו על נוסח האישור הכללי לסעיף 14 ובהעדר הסכם קיבוצי יש לבחון האם הסכם העבודה עומד בכללי "צו ההרחבה לפנסיית חובה". לצורך הבדיקה נבצע שלושה מבחנים:

הראשון: השכר. צו פנסיית חובה חל רק עד לשכר הממוצע במשק. כך, שניתן לטעון שאם השכר שלנו גבוה מהשכר הממוצע במשק, אנחנו נמצאים תחת הסכם מעסיק ולא תחת צו הרחבה, ולכן לא חל עלינו סעיף 14.


השני:  שיעורי ההפקדה. צו ההרחבה מפרט מהם שיעורי ההפקדה שיש להפקיד לפנסיה. ישנם מעסיקים שמגדילים על חשבונם את צד המעסיק ל – 7%. וניתן לטעון שמקרה כזה לא חל סעיף 14.


השלישי: האם התחילו להפקיד לנו רק בעקבות צו ההרחבה (2008) או לפניו. אם התחילו להפקיד לפני 2008, ניתן לטעון שמפקידים לנו לפנסיה על בסיס הסכם העסקה ולא צו הרחבה.

 

נדגיש, כי אם המעסיק החתים את העובד על נוסח האישור הכללי לסעיף 14, הרי שנראה שאין ספק לגבי חתימת סעיף 14.

 

מה קורה אם אין לי סעיף 14 ופוטרתי מעבודתי?

במקרה כזה יש לעשות את החישוב הבא:

יש לחשב את השכר האחרון. (אדגיש כי גם פה ישנם סעיפים שונים ופרשנות לגבי מה נכלל שכר אחרון)

להכפיל את השכר האחרון במספר שנות העבודה.

לאחר מכן לקבל מהמעסיק, מהיצרן או מהמתכנן הפיננסי שלכם מסמך שנקרא הכנה ל 161 – זהו מסמך שמפרט מהו סכום הפיצויים מופיע בקופה.

אם סכום הפיצויים בקופות נמוך מחוב המעסיק, הרי שייתכן ומגיע לכם השלמת חוב ותק מעסיק.

 

סוגיות פיטורין,  פיצויים וסעיף 14, הינם חלק מהותי מתכנון פרישה. וזה עוד לפני שבכלל נגענו בנושאי מיסוי הפרישה והפיצויים שיכול לחסוך לכם כסף רב.

אנחנו רואים לא מעט עובדים, בעיקר במקומות עבודה קטנים שלא מקבלים את מה שמגיע להם בחוק – בעיקר מחוסר ידע וחבל.

מסיימים העסקה, תמיד כדאי להתייעץ על נושאי תכנון ומיסוי הפרישה – ובכל גיל.

Comments


bottom of page