מחשבות על הכלכלה בימי קורונה

התקופה המאתגרת והמרתקת הזו מבחינה כלכלית, תפסה את מדינות העולם בלי הרבה כלים לצאת מהמשבר הזה. אמנם חברות, ואזרחים היו מוצפים בכסף, אבל למדינות עצמן אין כלים רבים להתמודד עם המשבר הזה. אני רוצה לעשות סדר באלו כלים כלכליים יש על מנת לצאת מהמשבר הזה.

מוניטרי או פיסקלי?

יש 2 אפשרויות להמריץ כלכלות. הראשונה היא דרך מדיניות מוניטרית. מדיניות מוניטרית נקבעת על ידי בנקים מרכזיים, והכלל שם אמור לעבוד באופן הבא: מורידים ריבית, הכסף זול, הציבור מבזבז ולא חוסך, והכלכלה מתאוששת. במצב שאין אפשרות להורדת ריבית - כמו ברוב מדינות העולם, עוברים הבנקים המרכזיים למהלך שנקרא הרחבה מוניטרית - והכוונה היא רכישת אגרות חוב של המדינה, מהלך שמביא להורדת ריבית דה פקטו, ומחליף נכסים בכסף נזיל. דוגמא לצעד מוניטרי, הוא הצעד שעשה הפד, הבנק המרכזי האמריקאי בשבוע שעבר, שהוריד בבת אחת ריבית ל- 0, והודיע על תוכנית רכישת נכסים של 750 מיליארד דולר.

הצד השני של המטבע הוא תוכנית פיסקלית - זה מגיע מהממשלה. הרעיון פה, אם הממשלה תבזבז כסף, הכסף יגיע לידי האזרחים, ואלו יצרכו יותר. דוגמא למדיניות פיסקלית אחראית למשל, היא עידוד בניית תשתיות, הדבר מביא לתעסוקה ולביקוש לציוד מכני, חומרי גלם וכאלה - וזה מביא לצמיחה. אפשרות מופרעת יותר, כשעומדת לניסוי בארה"ב, הוא פשוט לתת כסף לאזרחים. טרמאפ לוחץ, לאור הבחירות, על מתן 1500 דולר לכל אזרח או משהו בסגנון. תוכנית שתגיע גם ל- 2טריליון דולר!

מה קורה אם אין כסף? כי גם בבת אחת יורדת ההכנסה של המדינה ממיסים? המדינה תיכנס ל"מינוס", תגייס יותר חוב בחוץ. רק השאלה היא מי ייתן למדינה כסף בשלב זה?

לכן, מדינות העולם יכנסו למשבר מסוג חדש שבו למדינות אין כסף, הן נאלצות לגייס כסף יקר יותר, מה שיכניס אותן למשבר. גם כלים מוניטריים כמעט ואין, וראינו בשבוע האחרון תכניות המרצה מוניטרית בעולם של מעל 2 טריליון דולר.

בעבר, אגב - זה תמיד עבד. כסף זורם לשוק בכמויות, ופשוט מרים את המניות ואגרות החוב. מה יקרה הפעם? לא קשור בכלל לכלכלות. אם נראה אם איטליה ממשיכה להלחיץ את העולם בתמונות של מתים במשאיות - כנראה שנצטרך לראות מהלך עולמי מתוזמן של הקלה מוניטרית ופיסקלית על מנת שהציבור יתחיל להבין שיש פה נחישות עולמית להילחם במשבר הכלכלי המתפתח.

הכסף יגיע לידי האזרחים!