חוסכים? לא חוסכים? אולי השוק נתן לכם הזדמנות השנה?

הריבית האפסית בשוק הפכה את הדור שלנו לאדיש. מה זה משנה אם נחסוך לילדים או לא? מה זה משנה אם נחסוך לעצמנו או לא? אבל יכול להיות שדווקא הירידות בשווקים שהיו מתחילת השנה פותחות הזדמנות!

השווקים בעולם מתקנים חלק מהירידות שהיו מתחילת השנה. למרות זאת, אין ספק שראינו ירידות חדות בשווקים. לאחר ינואר פברואר, מדד ה- S&P500 ירד בכ-5%, מדד הדקס הגרמני ירד ב- 9.5 אחוז, וירד בכ- 22% מאז אפריל 2015. וגם המדד המקומי, מדד תל אביב 25 ירד בכ-6% מתחילת השנה ובכ- 16% בפרק זמן של חצי שנה מאוגוסט 2015. ישנן סיבות רבות לירידות שהיו, ולהסביר אותן זה מזכיר נהיגה תוך כדי הסתכלות במראה האחורית. זו טיבה של פאניקה, ברגעי הפחד כל הסבר תופס, ולאחר מכן לא ברור לך אם היה בו אמת, או שהיה רק לצורך כתיבת כותרת מלחיצה אשר מושכת קוראים לאתר.

קבוע סיגל Siegel constant

בשנת 1994 פרופסור ג'רמי סיגל מאוניברסיטת וורטון פירסם ספר בשם "Stocks for the long run". בספרו טען סיגל, ששוק המניות הניב תשואה ממוצעת של בין 6.5 אחוזים ל-7% מעל האינפלציה, ובשנים הבאות יניב תשואה דומה אך נמוכה יותר. המונח הזה, התשואה העודפת של שוק המניות, נקרא קבוע סיגל. (אזהרה: חיפוש בגוגל אחרי "קבוע סיגל" יניב מספר רב של תוצאות חיפוש נוגע לקוסמטיקאיות בשם סיגל המציעות איפור קבוע). ישנה ביקורת רבה בנוגע לממצא של פרופסור סיגל, ובעיקר עקב העובדה כי משברי השוק האחרונים, ובראשם משבר 2008 ומשבר בועת הנאסדק, מחקו את התשואה למרבית המשקיעים.

אז איך נחסוך?

למרות הביקורת לגבי קבוע סיגל, אפשר להתווכח על הקומה, אבל לא על הבנין (כדברי המשפט הידוע). אין ספק שבמניות מול אג"ח מניות צפויות להניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. וחסכון לילדים הוא מעט שונה מחסכונות אחרים, עקב הזמן הארוך מאוד בו אנו חוסכים להם. הזמן הזה מאפשר זמן רב לתיקון משברים. ניקח לדוגמא תינוק שנולד, אשר חוסכים לו סכום הדומה לקצבת ילדים מביטוח לאומי, כ- 250 ₪ בהפקדה חודשית. נאמר ובחודש הראשון מתחילת החסכון, התרחשה מפולת בשווקים, והשווקים צנחו 50% בחודש. ברור לכם שכבר בהפקדה של החודש הבא נכסה את ההפסד. גם אם נתסכל על ירידות של 10% כפי שהיו מתחילת השנה לפני התיקונים, הרי שגם לאחר חסכון של שנה, נחזיר את ההפסד בהפקדה של חודש אחד, וזה ללא תיקון בשווקים. פרק הזמן הארוך בו אנו מתכננים לחסוך לילדים, מאפשר לנו לקחת יותר סיכונים. ומכיוון שאיננו יודעים כיצד לתזמן את השוק, הרי שהפקדה בהוראת קבע למוצר מנייתי יכולה לעשות הבדל של 3 שנות שכר לימוד במכללה מובילה אי שם בהרצליה.

לאף אחד אין כדור בדולח, ואין איש יודע מתי תעלה הריבית, או מה יעשה שוק המניות. ולכן החסכון לילדים במנות, בהפקדה חודשית עוזר מאוד לקזז חלק מאי הודאות הזו. בגרף המצורף חישבתי איזה סכום יצטבר תחת הנחות שונות של חסכון בבנק ב-0% ריבית, או חסכון מנייתי בשני תרחישי ביצועים שונים. ההבדלים מדהימים, ושווים בעצמם לשנים רבות של חסכון. גם אם נניח תשואה נוט של 2.75% לשנה בלבד, הרי שחסכון מנייתי יניב לאחר 21 שנות חסכון כ-85 אלף ש"ח.

השורה התחתונה:

לחסוך. הנתון המדהים של חסכון של 63 אש"ח, גם אם לא יישא ריבית, צריך לעודד את כולכם לחסוך לילדים, ולא משנה מה מצבכם הכלכלי. מחקרים מראים ששיטת החיסכון הנכונה היא לחסוך לפני ההוצאות השוטפות, זאת אומרת להתחייב לחסכון בהוראת קבע או כרטיס אשראי, משהו שקשה לבטל בלחיצת כפתור.

איך לחסוך? אם אנו מניחים שקבוע סיגל מתקיים, ושוק המניות מניב כ- 4.5 אחוז שנתי ממוצע, הרי שהירידות האחרונות החזירו אותנו כמעט 3 שנים לאחור. זו נראית כהזדמנות מעולה להתחיל לחסוך לילדים באפיק מנייתי.

באיזה מכשיר לחסוך? האם לחסוך בקרן נאמנות, תעודת סל, או פוליסת חסכון? צרו קשר, תשלחו מייל, או תמתינו לניוזלטר הבא.

אין באמור לעיל לראות המלצה או ייעוץ, והכתוב הינו מוגש כמידע כללי, ואינו מהווה ייעוץ המתייחס לצרכיו האישיים והפרטניים של כל אדם.