4 דברים שחשוב לעשות בעזיבת מקום עבודה

שוק התעסוקה הנוכחי שונה משוק התעסוקה מזה שהיה פה לפני שנים רבות. ניתן לאמר באופן כללי ששני דורות לאחור החשש המרכזי של העובד היה מפיטורין, דבר שהביא שיטות העסקה שכוללות קביעות, וועדי עובדים חזקים. כיום, על פי מחקרים רבים, משך הזמן הממוצע שעובד נמצא באותה עבודה הוא כ- 4 עד 5 שנים. וככל שהעובד צעיר יותר ככה משך הזמן הממוצע שהוא מחזיק באותה המשרה, מתקצר עוד יותר.

לטובת אלו שמסיימים עבודה (מרצונם או שלא), בחרתי לתת ארבעה דברים שצריך לעשות בסיום עבודה:

1: לוודא שיש ריסק זמני בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים:

ריסק זמני הוא המונח המקצועי לתקופה בה אנחנו לא עובדים ולא מפקידים למוצרים הפנסיונים שלנו. אם אין הפקדות, הרי שגם ביטוח החיים/קצבת השארים, או קצבת הנכות/כיסוי לאובדן כושר עבודה אינם מתקיימים. עובדים רבים נוטים לזלזל בתקופה שבין עבודות שיכולה להיות גם ארוכה.

חשוב לדעת: הכיסוי הביטוח אינו נפסק באופן מידי בסיום העבודה. חברות הביטוח והפנסיה מתחילות בשליחת מכתבים לגבי אי הפקדות ואובדן הכיסוי הביטוחי. ולכן, יש שלושה חודשים להסדיר הפקדות אצל המעסיק החדש, או באופן עצמאי. להבדיל, ניתן לבקש מקרן הפנסיה/ביטוח המנהלים לרכוש כיסוי זמני (ריסק זמני) שישמור על הזכויות והכיסוי הביטוחי שלנו לתקופה של בין עבודות.

2: לבקש מהמעסיק מכתב שחרור של כל ההפקדות הפנסיוניות:

על מנת שהכספים יהיו בשליטתנו, אנו צריכים לבקש מהמעסיק שחרור של כל הכספים הפנסיוניים שלנו. ברוב החברות המסודרות, התהליך הוא מובן מאליו, אך אם לא- מכתב שכזה שמופנה לקרן הפנסיה, חברת הביטוח או קרן ההשתלמות הינו חשוב מאוד.

3: לוודא שקיבלנו טופס 161 למס ההכנסה:

טופס 161 הינו טופס רשמי של המעסיק, שם הטופס -הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד, וכשמו כן הוא- מועבר לעובד בסיום עבודתו. כמו ההערות שלנו בסעיפים הקודמים, למרות שהתהליך נראה מובן מאליו, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, או מתעכבים – ואז מי שנפגע זה העובד.

הטופס הזה מסביר על סיום יחסי עובד. בטופס, מסביר המעביד מה הוותק של העובד, מהן זכויות הפיצויים שלו וכמה הופרש בעבורו. את הטופס המקורי צריך להעביר לפקיד השומה בצירוף 3 תלושי שכר אחרונים של העובד.

4. למלא טופס 161 א

אחרי שקיבלנו את טופס 161, אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים לעשות עם הפיצויים. האם נרצה למשוך אותם (עדיף שלא), להשאיר אותם לקצבת הפנסיה (רצף קצבה), או להחיל עליהם רצף פיצויים (הסבר מורכב יותר, אבל משמעותו היא שאנחנו משאירים לעצמנו את הזכות למשוך פיצויים מאוחר יותר). לכל אחת מהבחירות האלו יש שיקולי מס, ולכן אנחנו צריכים לעבור דרך פקיד שומה – שם נמלא טופס 161א המסביר מה נרצה לעשות עם כספי הפיצויים שלנו. בעקבות הצורך שלנו, מס הכנסה יחשב את שיקולי המס וידווח לקרנות השונות מה לעשות עם כספי הפיצויים שלנו.

מעבר מקום עבודה יכול להיות מרגש, ולמרות שרבים אינם מכירים, לכל אחד מהסעיפים הכתובים למעלה יכולה להיות השפעה גדולה על המיסוי שלנו בעתיד. גם אם נתעלם ולא נעשה דבר, תהיה לכך משמעות אדירה.

צריכים עזרה – פשוט תתייעצו!