איך הכסף שלי סגר את שנת 2019?

זו לא חוכמה לסכם את שנת 2019 בחודש פברואר. אז אנסה לתת בפוסט זה מספר נקודות ודעות שאינן

קשורות באופן פרטני לסוף השנה.

ראשית, שנת 2019 הייתה שנה חריגה בעוצמת העליות שלה. הן בשוק המניות, והן ירידת תשואות חדה בשוק האג"ח- שהביאה לרווחי הון גבוהים באגרות החוב הארוכות בעיקר. משכך, מי שישב בחוב ארוך, הצליח להניב תשואה גבוהה יותר ממנהלי ההשקעות שישבו בחוב הקצר.

הנפגעות המרכזיות הן חברות הביטוח. חברות הביטוח מעדיפות להחזיק בניינים ותשתיות על פני חוב, ולבן בתקופה של עליות חדות, דווקא האחזקות הסולידיות האלו פוגעות בהן. וכך אנו רואים שתיקי ההשקעות המנוהלים היכו בשנת 2019 חלק מפוליסות החיסכון או את קופות 190 הסולידיות.

שנית, אי אפשר שלא להתעלם מהשנה המטורפת של אלטשולר שחם שהוביל בפנסיה, בגמל, השתלמות, תיקון 190 ופוליסות. הפלא גדול אפילו יותר כשמביאים בחשבון שהחברה מנהלת את תיק הגמל הגדול בישראל, בתחום שיש בו יתרון לקוטן

שלישית, האם בעקבות העליות החדות של 2019 יבואו ירידות ב- 2020? זה ייתכן בדיוק באותו האופן בו השוק יכל לרדת בחודש נובמבר, דצמבר ובכלל. אין שום משמעות אמיתית, למעט משמעות סמלית בכך שהחלפנו שנה. על מנת להבין את כיוון השוק, עלינו להבין האם השתנה משהו מבחינה פונדמנטליסטית.

למעט אויר הגבהים שמטריד אנשים, לא השתנה דבר מהותי. להיפך - בבדיקה שעשיתי כשהייתי הכלכלן הראשי של מנורה מצאתי שאפקט הסייקל הנשיאותי בארה"ב ממשיך להתקיים. האפקט הזה פשוט אומר שבשנת בחירות (מדובר על ארה"ב, הרי בישראל כל שנה היא שנת בחירות לאחרונה..) הנשיא מעונין להיבחר שוב, ולכן הוא לוחץ על מדיניות מוניטרית או פיסקלית מרחיבה דבר שמביא לעליות בשווקים. ואם כבר אנו בוחנים את שנת 2020, הרי שהבחירות לנשיאות ארה"ב צפויות להשאיר מאחור את מלחמת הסחר עם סין

(מי זוכר בכלל), ואפילו את וירוס הקורונה.

למרות זאת, נזכור שהנבואה ניתנה לשוטים, ובכל שנה, אין תחליף לפיזור השקעות רחב על גבי מגוון מדינות, מגזרים ומטבעות.