להבין את נתוני האינפלציה בארה"ב

כל העולם בוחן את נתוני האינפלציה ורבים אוהבים לצטט, כי האינפלציה בארה"ב נמצאת בשיא של 40 שנה.

אבל אני בטוח, שלא רבים נכנסו וניסו להבין את נתוני האינפלציה.

אולי מר דולר מבין נתוני אינפלציה?

הרי אם האינפלציה נובעת משירותים למשל, או דברים שלצרכן יש יכולת להשפיע על המחיר כגון ביגוד, ריהוט, רכבים - הרי שלהעלאת ריבית יש יכולת השפעה. אבל אם העלייה נובעת ממחירי האנרגיה שמושפעים בכלל ממלחמת רוסיה/אוקראינה - מה תעזור העלאת הריבית?!

Annual inflation rate in the US unexpectedly accelerated to 8.6% in May of 2022, the highest since December of 1981 and compared to market forecasts of 8.3%. Energy prices rose 34.6%, the most since September of 2005, due to gasoline (48.7%), fuel oil (106.7%, the largest increase on record), electricity (12%, the largest 12-month increase since August 2006), and natural gas (30.2%, the most since July 2008). Food costs surged 10.1%, the first increase of 10% or more since March 1981. Big increases were seen in prices of meats, poultry, fish, and eggs (14.2%). Other increases were also seen in cost of shelter (5.5%, the most since February 1991), household furnishings and operations (8.9%), used cars and trucks (16.1%) and airline fares (37.8%) while cost of new vehicles eased slightly (12.6% vs 13.2%). Meanwhile, core inflation rate slowed for a second month to 6%, compared to expectations of 5.9%. source: U.S. Bureau of Labor Statistics

ביום שישי לפני כשבועיים המשקיעים נכנסו לפאניקה עקב נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי. כניסה לדוח מלמדת, שהתחום שהביא לעליה החדה הן בעיקר מחירי האנרגיה, חשמל, וגז. כל אלו מושפעים בעיקר ממלחמת רוסיה/אוקראינה. גם מחירי המזון עלו, ובעיקר בשר, עוף ודגים. ייתן וגם זה עקב משבר בחיטה העולמית.

הבעיה היא שהגורמים האלו שהם הגורמים המרכזיים לעליית מדד המחירים לצרכן לא מושפעים מעליית ריבית. העלאת ריבית משפיעה בעיקר על מחירי הדיור, רכבים, שירותים. בעוד שסחורות מושפעות מעליית ריבית, אבל במנגנונים עקיפים שעוברים דרך מערך היצור.

איזה כלי יכול הפד לייצר על מנת להוריד את האינפלציה והצריכה בסעיפים האלה?

פאניקה!

אם חושבים על זה, אנחנו בתקופת שקט תקשורתי מאוד רציני. לא הפד, לא שר האוצר ולא הנשיא מתבטאים

באופן מרגיע. והמטרה היא לייצר פחד. פחד שמייצר פגיעה בתחושת העושר האישי, שמייצר פגיעה בהוצאה,

שיביא להאטה או מיתון ולירידת מחירים. הרי אם תחושת העושר נפגעת, אז הצרכנים יטוסו פחות,

ייסעו פחות לחופש, ידחו את רכישת הרכב החדש, וכל אלו יביאו לירידת מחירים וגם האטה.

מה המשמעות שלי כמשקיע?

א. הירידות כואבות. כל מי שנכנס אחרי מאי 2021 לשוק ההון כנראה מופסד ברמה זו או אחרת. ולמרות זאת, עדיין לא נמחקו העליות של שנת 2021 למי שנמצא בהשקעה נכונה ומתאימה. ולכן, האמירה היא קשה וכואבת, אבל יש עוד מקום לירידות.

ב. מחירי האנרגיה לא יכולים להמשיך לעלות בקצב של 30-40% שנתי בכל חודש. ולכן קצב העלייה שלהם ירד, ולכן קצב האינפלציה ירד, להערכתי כבר השנה.

ג. לאחר שקצב האינפלציה ירד, והשוק ייכנס להאטה, סביר להניח שנראה איזה שקט תעשייתי לראות לאן הולכת הכלכלה העולמית, ולאחר מכן נראה חזרה להורדות ריבית על מנת להילחם במיתון שנוצר, בתקווה שלא נגיע למצב של סטגפלציה.

השוק המכור לכסף זול, יקבל כנראה שוב את מנת הכסף הזול שלו בשנים הקרובות.

ד. מי שיכול להפוך את כל התמונה זה המשולש הביטחוני: איראן, רוסיה, אוקראינה. כל מהלך בטחוני מעבר למצב הנוכחי עלול לטרוף ולהפוך את כל התמונה. בעיקר כמובן, הרגישות למחירי האנרגיה

איך אני גוזר את המשמעות לגבי ההשקעה שלי?

בעיקר אורך הנשימה וטווח ההשקעה. אם טווח ההשקעה רחוק, צריך לזכור שרוב הלקוחות מופסדים ב- 2022, אבל מורווחים מ 2021 ובכלל. שוק ההון לא עולה בקו ישר, וצריך להיות מוכן להמשך תנודתיות, אבל לא בטוח שיש שינויים לעשות. (כמובן שמוזמנים להתייעץ).

אם אורך השימה קצר, ויש צבע לכסף עם צורך ספציפי, ייתכן וכדאי לעבור להשקעה סולידית יותר עד יעבור זעם.

גם פה כמובן יש להתייעץ, ולקחת בחשבון שלעולם לא נצליח לתזמן את השוק, ועלולה להיות לזה עלות.

זוהי תקופה מאתגרת, אבל בעיקר כי נשכח משבר 2008, 2011, 2014, 2018 - כבר היו שנים של ירידות ודצמבר 2018, היה אפילו קשוח עוד יותר. שלא לדבר על מרץ 2020, שאז לבדו חשבנו סוף העולם מתקרב. במבט ציפור, כל מי שעבר את המשברים האלה, ואפילו הגדיל מניות, עשה טוב. אבל כאמור, הדבר תלוי בטווח ההשקעה ובאופי של כל אחת ואחד. כרגיל, מוזמנים להתייעץ!